האר"י

רבי יצחק לוריא (האר"י)

האר"י נולד בשנת 1534 בירושלים. אביו נפטר בשנות ילדותו והוא ואמו עברו להתגורר בבית דודו במצרים. בשהותו שם עסק למחייתו במסחר והקדיש זמן רב ללימוד הקבלה. הוא למד בעיקר את ספר הזוהר, אך גם למד מכתביהם של מקובלים אחרים. מספרים כי במשך שבע שנים חי בבדידות באי רודה שבנילוס ולמד מספר הזוהר.

עוד בהיותו במצרים החל האר"י ללמוד בכתביו של הרמ"ק (ר' משה קורדובירו) אשר נחשב למקובל גדול בזמנו, ומקום מושבו היה בצפת. בשנת 1570 הגיע האר"י לצפת אשר היוותה אז מרכז רוחני למקובלים רבים. הוא התחיל ללמד קבלה לפי שיטה חדשה וייחודית – שיטת האר"י, המכונה "קבלת האר"י" או "קבלה לוריאנית".

משך שנה וחצי לימד את תלמידיו את עיקרי שיטתו, אולם בטרם פטירתו הורה להם שלא לעסוק בה. רק לתלמידו הרב חיים ויטאל הרשה האר"י ללמד על פי שיטתו, כיוון שלדבריו רק הוא הבין אותה לאשורה. האר"י לימד את תלמידיו בעל פה ולא הותיר אחריו רשימות, אולם הרב חיים ויטאל, שרשם את דבריו בקפידה, חיבר על פיהם את קורפוס הכתבים המכונה בשם "כתבי האר"י" הכולל בין השאר את ה"עץ חיים", "שמונה שערים" ועוד.

ראה פרושי הרב יהודה הלוי אשלג לכתבי האר"י (כולל טקסט המקור)

תלמוד עשר הספירות

בית שער הכוונות