אודות הרב אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (1884–1954) מכונה "בעל הסולם" על שם פירוש "הסולם", שכתב לספר הזוהר. כל ימיו, עסק הר' אשלג בפירוש חכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם.

בעל הסולם נולד בפולין בה' בתשרי תרמ"ה (1884). בגיל 19 הוסמך לרבנות ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. מורו היה ר' יהושע מפורסוב. ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. שמו עבר מפה לאוזן על-ידי יהודים שעלו מפולין, ועד מהרה הלך והתפרסם כבעל ידע רב בחוכמת הקבלה. אט-אט התקבצה סביבו קבוצת תלמידים שהחלו לבוא לביתו, בשעות הקטנות של הלילה, בכדי ללמוד קבלה. מהעיר העתיקה עבר בעל הסולם להתגורר בשכונת "גבעת שאול", ואף כיהן במשך שנים אחדות כרב השכונה.

בשנים 1926–1928 שהה בעל הסולם בלונדון. בהיותו שם כתב את הפירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" לספר "עץ חיים" של האר"י, ואף ניהל חליפת מכתבים עם תלמידיו. במהלך שנת 1933 פרסם את הקונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום".

שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר. הוצאתם לאור של 16 חלקי "תלמוד עשר הספירות" החלה בשנת תרצ"ז (1937). בשנת ת"ש (1940) יצא לאור ספרו "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י. פירוש "הסולם" לספר הזוהר נדפס ב-18 כרכים בין השנים תש"ה–תשי"ג (1945–1953). לאחר מכן כתב בעל הסולם שלושה כרכים נוספים ובהם פירוש על "זוהר חדש" הוצאתם לאור הסתיימה לאחר פטירתו, על-ידי הרב יהודה ברנדויין תלמידו, בשנת תשט"ו (1955).

בעל הסולם ראה בפירושו לספר הזוהר כעין סולם, אותו הניח לרגלי כל אדם בימינו, ובכך אפשר לו לעבור את הדרך הרוחנית שעברו כל המקובלים. בהקדמה לספר הזוהר הוא כתב על כך:

בעל הסולם חיבר סדרת הקדמות המכינות את התלמיד ומבארות את האופן הראוי ללימוד בכתביו, ובהן "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". בשנת 1940 הוציא בעל הסולם לאור את עיתון "האֻמָּה" ובו הציג את הקבלה בפני האדם החילוני בשפה מודרנית ומדעית. בשנותיו האחרונות כתב את "כתבי הדור האחרון", ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תכנית לבניין החברה העתידית המתוקנת.

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.

דוד בן-גוריון, שעל פי הנאמר באחד ממכתביו נפגש עם אשלג "הרבה פעמים", הופתע לגלות אדם שהיה בקיא ברוחות השעה וחפץ לדון עמו דווקא בענייני חברה והמשטר שעתיד להיבנות במדינה שבדרך: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם" (ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958).

במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם" (אמות, תל-אביב תשכ"ג, עמ' 49) סיפר המשורר והסופר דב סדן: "הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית".

לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.