אמות המידה להערכת המדע

חשיבותו של כל מדע בעולם נקבעת על פי חשיבות מטרתו. אי לכך הערכת המדע אינה נקבעת על פי הדיוק והידע שבו, אלא על פי מידת התועלת והיתרונות שהוא מעניק. לכן גם אין מדע ללא מטרה.

בהתאם לכך, אם החשיבות של מדע כלשהו נמדדת על פי התועלת והיתרונות שהוא מביא, במידה שתועלת זאת תאבַד בעתיד, תאבד גם חשיבותו של מדע זה. אמנם למדע עצמו יש יתרון גדול על פני המטרה שהוא עוסק בה, משום שתמיד ובכל מקרה, יסודו של המדע עצמו הינו עליון, "עצם רוחני", אבל ערכיות המדע נמדדת רק בהתאם למטרה, כי המטרה שלו היא זאת שנותרת ממנו לנצח, ואם המטרה היא משהו חולף, אזי המדע נעלם יחד איתה.

חשיבות חוכמת הקבלה

על בסיס הנאמר לעיל, נברר את חשיבות חוכמת הקבלה:

1. כיוון שחוכמת הקבלה עוסקת בהשגת ההשגחה של הכוח העליון על הנבראים ונסמכת עליו ומכיוון שהכוח העליון חשוב עבור הנבראים מעל לכל תאור, הרי שחשיבות חוכמת הקבלה היא אינסופית עבור האדם;
2. כיוון שחוכמת הקבלה עוסקת בנושא הקיום הנצחי, הרי שחכמה זו עצמה היא גם נצחית;
3. כיוון שמטרת חוכמת הקבלה היא התקרבות לכוח העליון, הנחשבת למטרה נעלה ביותר מבין כל המטרות שאפשר רק לתאר, הרי שכל מי שעוסק בה ראוי לכל שבח.

הסיבה לכך שהמדענים המקובלים הם מעטים

הסיבה העיקרית לעובדה שהמדענים המקובלים הם מועטים נעוצה בכך שמי שמתחיל ללמוד את חוכמת הקבלה, מגלה רצון מיידי להקיף את כל החוכמה בשלמותה ולעסוק מיד בהשגחה העליונה. אבל על מנת למלא רצון זה, זקוק האדם לידע מיוחד, אותו לא ניתן לרכוש באמצעות לימוד רגיל של החומר, כמו במדעים אחרים. התלמיד המתחיל צריך לדעת תחילה את שפת ההשפעה, משום שכל החוכמה כתובה בשפה זו.

ההשגה – במאמץ

בכל תחומי המדע, ללא יוצא מן הכלל, כדי להשיג את הידע ולהפוך למדען חייבים להשקיע מאמץ רב. בהתאם למידת המאמץ שהושקע משיגים את הידע.

שפת המדע

לכל מדע יש שפה משלו. המדענים הראשונים שהשיגו את המדע הם אלה שקבעו את מושא המחקר שלו והסבירו את מהותו בשפה זאת. מכאן ששפה מיועדת להיות חוליה מקשרת, הקרובה למהות המדע ול לומדים אותו.

בשפת המדע טמונות אפשרויות בעלות עוצמה רבה, ביכולתה לתמצת את המידע לנוסחאות ובאמצעותן לתת הסברים עמוקים יותר.

נציגי המדע

המדען העוסק במדע, בוחר להפחית מערכם של החיים הגשמיים ואינו מיחס ערך רב להנאות גשמיות. הוא מנצל את הזמן היקר שלו לגילויים ולא לרדיפה אחר הנאות. בתמורה לזמן שהוא חוסך בכך שנמנע מרדיפה אחר ההנאות הגשמיות, הוא מקבל ידע.

ההנאה הנחשבת לגדולה ביותר מבין כל ההנאות הגשמיות, ולכן גם בלתי ניתנת לתיאור, היא קבלת הכרה מהחברה, "מציאת חן בעיני הבריות". סיפוק ההנאה הזאת מצדיק את גיוס כל המשאבים והכוחות ודורש ויתור על הנאות אחרות למיניהן. למטרה זו - קבלת הכרה מהחברה, שאפו להגיע בכול הדורות והזמנים, כל נציגיה המשובחים ביותר של האנושות, ולמענה הם היו מוכנים להקריב הכל.

נציגי חוכמת הקבלה

כל עוד עניין קבלת ההכרה מהחברה עוד לא איבד את ערכו בעיני האדם, הוא לגמרי לא מוכן להשגת חוכמת הקבלה. אדם זה יעדיף לבלות את זמנו בניסיונות לקבל את ההכרה הזאת, וישתווה לאלה המבזבזים את זמנם על הנאות גשמיות, אשר ליבם לא פתוח להשגת חוכמת הקבלה ולהכרת הכוח העליון.

מן האמור לעיל נראה, שאותם התנאים התקפים בכל מדע, תקפים גם לגבי חוכמת הקבלה, אבל בנוסף לכך שחוקרי חוכמת הקבלה נדרשים להפחית מערכם של חייהם הגשמיים, כמו כל חוקרי שאר המדעים, על המדען המקובל גם להפחית מערך קבלת ההכרה מהחברה.

פרסום המדע

מן האמור לעיל ברור, שהמטרה שהציבו לעצמם נציגי המדעים הרגילים היא לקבל את הכרת החברה – ולכן הם מנסים בכל כוחם למצוא למדע שלהם מעטפת חיצונית, שתהיה מקובלת על לב ההמונים, מפני שהם נחשבים לעיקר האנושות והפרסום מתרחש דרכם. (אין הכוונה למדענים הנכבדים והמסורים, אלא לעסקנים מטעם המדע, למרות שגם אלה חייבים לשוות למדע מראה פרסומי, כדי לקבל מהחברה הקצבות ושאר תנאים הכרחיים לפיתוח המדע).

הסתרת חוכמת הקבלה

המדענים המקובלים מעולם לא שאפו לפרסם את חוכמת הקבלה ולהציגה כך שתתקבל על דעת החברה, וזאת משום שאדם מגיע ללימוד חוכמת הקבלה רק תחת לחץ הקול הפנימי שלו. רק כאשר הקול הפנימי שלו קורא לו הוא מוכן להפחית מערכם של החיים הגשמיים, כגון:

• רצונות הגוף,
• הנאות חומריות,
• מציאת חן בעיני החברה.

זאת הסיבה לכך שהמדענים המקובלים לא גילו בחוגי החברה הרחבים את שיטת ההתפתחות המדעית של חוכמת הקבלה. הם טענו, שאת חוכמת הייחוד עם הכוח העליון, יש לגלות רק במקום הנכון ורק לאלה שיבינו ויקבלו אותה בצורה נכונה.

אחרת, גילוי מהות חוכמת הקבלה ישלול מהחברה את יכולתה להתענג מהנאות המהוות את פסגת שאיפותיה, כגון: עושר, שלטון וכבוד (כלומר, קבלת הכרה מהחברה), וכל עוד החברה לא מרגישה צורך לוותר על הנאות אלו בתמורה לרכישת הקשר עם הכוח העליון, אסור לשלול מהחברה את האפשרות להתענג, משום שבתענוגות ובשאיפה אליהם היא מתפתחת, עד שהיא מגיעה לשאיפה אל העליון.

לכן בימינו, יחד עם התפתחות החברה, מתגלים בה סימני אכזבה מכל ההנאות הגשמיות, ויש בה נכונות פנימית לקשר עם הכוח העליון, ולכן חוכמת הקבלה מתגלה ומגלה את מהותה ואת מטרותיה בחוגי החברה הרחבים.